צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה י״ג:י״ז

מהדורה: צפנת פענח, וורשא תרס"ג-תרס"ח

מקור משנה תורה, הלכות איסורי ביאה י״ג:י״ז
17 גֵּר שֶׁלֹּא בָּדְקוּ אַחֲרָיו אוֹ שֶׁלֹּא הוֹדִיעוּהוּ הַמִּצְוֹת וְעָנְשָׁן וּמָל וְטָבַל בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת הֲרֵי זֶה גֵּר. אֲפִלּוּ נוֹדַע שֶׁבִּשְׁבִיל דָּבָר הוּא מִתְגַּיֵּר הוֹאִיל וּמָל וְטָבַל יָצָא מִכְּלַל הָעַכּוּ"ם וְחוֹשְׁשִׁין לוֹ עַד שֶׁיִּתְבָּאֵר צִדְקוּתוֹ. וַאֲפִלּוּ חָזַר וְעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל מוּמָר שֶׁקִּדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין. וּמִצְוָה לְהַחֲזִיר אֲבֵדָתוֹ מֵאַחַר שֶׁטָּבַל נַעֲשָׂה כְּיִשְׂרָאֵל. וּלְפִיכָךְ קִיְּמוּ שִׁמְשׁוֹן וּשְׁלֹמֹה נְשׁוֹתֵיהֶן וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּגְלָה סוֹדָן:
פירוש צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה י״ג:י״ז
17 גר כו'. עי' שבת ד' ס"ח ע"א וכריתות דף ג' ע"ב ובתוס' שבת ד' ע"ב ע"ב ד"ה עד כאן:
18 ומצוה להחזיר אבדתו כו'. עיין בדברי ה"ה וכ"כ בזה דגר שאני ועי' במכילתא פ' משפטים גבי פריקה וטעינה דמוכח שם כמש"כ ה"ה ע"ש: